כוחה של תמונה

מאמר זה בוחן את הקשר הפילוסופי בין זמן, זיכרון וצילום.

תמונה מגדירה ומקפיאה רגע בזמן, כאשר אנחנו מסתכלים על צילום יש נטיה לקבל את מה שרואות עינינו כאמת לאמיתה.

לא ניתן להתכחש למראה עינים אך האם שני אנשים יכולים לפרש ולראות את אותה תמונה באופן שונה ? האם תמונה ניתנת לפירוש ע״פ מצבי רוח או זכרונות שמעוררת בנו התמונה ?

אילו רגשות עולות בנו כאשר אנחנו מסתכלים על תמונות יקירינו מהאלבום המשפחתי ?

הצילום משמש כלי ללכידה ושימור של רגעים וצריבתם בתודעה שלנו.
צילום הוא בעצם שפה בינלאומית שמאפשרת לאנשים להתחבר ללא מחויבות למגבלות השפה או למגבלות גיאוגרפיות. כולנו מכירים בהקשר הזה את המשפט המפורסם
״תמונה אחת שווה אלף מילים״.
לפניי כשנה השתתפתי בלימודי ערב בנושא שנקרא פוטותרפיה.

התחום הזה פותח את הנושא הטיפולי הנפשי ע״י שימוש בצילום ובתמונות.
הקטע ה״חזק״ ביותר שעברתי בקורס היה במפגש הראשון, הגענו כל התלמידים למפגש והמורה פשוט פרסה כ 100 תמונות בגודל 10x15 על מספר שולחנות.

כל תלמיד התבקש לבחור ב 3 תמונות שהוא מתחבר אליהם ללא הגדרה מוקדמת של מטרת התרגיל.
לאחר שנבחרו התמונות כל תלמיד בתורו נתבקש לסדר את שלושת התמונות שבחר לפי קטגוריה של עבר, הווה ועתיד.כל תלמיד התבקש לספר מדוע ואיך התמונות מתקשרות לעבר להווה ולעתיד.
זה מדהים איך אנשים שרק נפגשו לראשונה היו מוכנים לדבר ולחשוף כל כך הרבה פרטים שכנראה לא היו נחשפים בשלב מוקדם של ההיכרות ללא השימוש בתמונות.
אחריי התרגיל הזה המפגשים הבאים זרמו יותר והיה קל יותר לעלות מדרגה לתוך המשך הקורס.

בתור מי שמצלם כבר שנים רבות (בעצם מגיל 21) אני עדיין ״נרקומן״ של איסוף תמונות ואין מאושר ממני כאשר אני מצליח לאתגר את עצמי בתחום הצילום.
אני רוצה לשתף אתכם בתמונה הבאה:

זאת תמונה שצילמתי מספר ימים לאחר שאשתי אוה נפטרה ממחלת הסרטן.

המצלמה מאד עזרה לי באותה תקופה להתמודד עם האובדן.

במקרה הגעתי לאותו הספסל כאשר לא הוא היה מטרת הצילום.

תקופת חיים לא ארוכה מספיק שבהחלט נראית כמו רגע קט, אבל כאשר ראיתי את שני המשפטים ישר הרגשתי באותו הרגע שזה נועד להיות, כל כך התחברתי למשפטים החזקים האלו ועוד באותה נקודה בזמן.

כל פעם שאני חוזר לתמונה הזאת הלב מתמלא געגועים.

זאת אכן דוגמא למה שאמרתי בהתחלה, תמונה יכולה ליצור אצלנו קישורים רגשיים ולהחזיר אותנו בזמן לזכרונות מאושרים ולגעגוע אל שאינו מושג עוד.

אשמח אם תשתפו אותי במחשבות שלכם בנושא.

אז עד הפעם הבאה...